05.07.2009
כאשר חברת חיפושים בוטחת בפרוספקטיביות השטח שבבעלותה והיא מנסה לרכוש שטח נוסף בקרבתו עם מאפיינים דומים.
סיכום רשמי של תוכנית עבודה המוצעת עבור פרויקט קידוח
סימנים של גז או נפט בכמויות מסחריות
מרבצים שטרם אותרו אך התנאים הגיאולוגיים מורים על קיומם. מתודולוגיה לאומדן משאבים שטרם התגלו בוחנת את המשאבים הפוטנציאליים באמצעות מיפוי גיאולוגי מתאים. לאחר מיפוי מפורט של אזור מסוים, המפות הגיאולוגיות מנותחות סטטיסטית לקבלת אומדן של משאבים בכל שקע גיאולוגי. גורמי הסיכון בכל שקע מותאמים לתוצאות קידוח. ניתן לחלק את אומדן המשאבים שלא התגלו לשני סוגים: משאבים שניתן להפיק מבחינה טכנית (UTRR) ומשאבים שניתן להפיק בכמויות מסחריות (UERR).
אומדן היקף הנפט שניתן להפיק, בתאריך נתון, ממאגרים שלא סווגו כתגלית.
אומדן משאבי נפט שאפשר להפיק ממרבצים שטרם נתגלו ולפתח במסגרת פרויקטים עתידיים. למשאבים פרוספקטיביים מיוחס הן סיכוי לתגלית והן סיכוי לפיתוח. המשאבים מסווגים בהמשך בהתאם לרמת הודאות המיוחסת לאומדן המשאבים שניתן להפיק תוך לקיחה בחשבון את הן את קריטריון התגלית והן את קריטריון הפיתוח, עם אפשרות לתת-סיווג על בסיס בשלות הפרויקט.
לא קיימת ודאות באשר לגילוי נתח כלשהו מן המשאבים המסווגים כפרוספקטיביים, וכמוכן לא ניתן לעמוד על הסיכויים לתגלית מסחרית של המשאבים הללו. אך ייתכן מצב שבו נתח מסוים מן המשאבים לא יופק לעולם עקב מגבלות פיסיות/כימיות המתבטאות ביחסי גומלין תת-קרקעיים בין הזורמים לסלע המאגר
הוצאות ישירות ועקיפות בגין זיהוי מוקדים פוטנציאליים לאקספלורציה יסודית. בהוצאות מסוג זה נכללות עלויות עריכת מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים, זכויות גישה לנכסים למטרת ביצוע המחקרים הללו, משכורות, ציוד, כלים, צוות מומחים (גיאולוגים גיאופיזיקאים וכדומה) והוצאות נוספות אחרות בגין הפעילויות הללו.
בחוזה farmout (מכירת חלק מהרישיון) זהו היחס בין ההוצאות לחלק היחסי מן הרווח מהרישיון. ישנו מספר סוגי הסדרים לפיצוי ה-farmor (הצד המוכר את האינטרס) על הוצאות החיפוש: ground floor deal – במסגרת הסדר זה ה-farmee (צד שרוכש את האינטרס) יישא בהוצאות החיפוש ויקבל את אחוז ההשתתפות היחסי בהתאם להשקעתו. ב-two for one promote – כאשר הקונה מקבל רק מחצית מהרווח תמורת מימון מלא של הוצאות החיפוש.
החברה לישראל היא המשקיעה העיקרית (33%) במיזם “מקום טוב יותר” להקמת תחנות טעינה חשמליות לכלי הרכב, יחד עם ענק הבנקאות מורגן סטנלי, קרן הון סיכון Vantage Point ומשקיעים אחרים. רעיון המיזם הוא לשלב בין אמצעי טכנולוגיה קיימים, כגון סוללות, נקודות טעינה וייצור אנרגיה מתחדשת על מנת לצמצם את תלות העולם בדלקים פוסיליים ולפתח מערכת תחבורה שתהיה מבוססת על השימוש בכלי רכב חשמליים ידידותיים לסביבה.
פרויקט להקמת תחנת כוח פחמית באשקלון. בספטמבר 2001 אישר השר לשעבר אביגדור ליברמן תוספת לתכנית הפיתוח של חח”י, ובה אושר לה להקים באתר החברה באשקלון שתי יחידות ייצור המוסקות בפחם בהספק של כ-630 מגה-ואט כל אחת (פרויקט D).
הסכם בין הצדדים השותפים בבאר לבין מדינת היעד באשר לאחוז התפוקה שכל צד יקבל אחרי שכל אחד מן השותפים ינכה את נתח הוצאותיו. הקבלן (חברת חיפושים והפקה) בדרך כלל נושא בכל העלויות והסיכונים הכרוכים בחיפושים, פיתוח והפקה. בתמורה, במידה ויתגלו כמויות מסחריות, הקבלן תחילה מקבל את החזר העלויות עד תקרה מסוימת וגם את אחוז התפוקה על פי ההסכם הנקרא profit hydrocarbons. הממשלה מחזיקה בבעלות, אך זכויות הפחמימנים עוברות לקבלן בהתאם לאחוז המוסכם מראש. שיטה זו נפוצה לרוב בתחומי שיפוט שבהם מערכת המשפט נתפסת כרשות בלתי יציבה שאינה מספקת הגנה ראויה על השקעות החברה. לכן, חברת נפט/גז דורשת לערוך חוזה עם הממשל או עם חברה ממשלתית לשם הבטחת אמצעי הגנה נוספים בעזרת חקיקה בינלאומית. גם מדינות היעד לקידוחי נפט/גז תומכות בשיטה מכיוון שהדבר מעניק להן ביטחון נוסף בשל היותן שותפות לרווחים שלעיתים מתחלקים טרם החזר מלוא ההשקעה בנכס נפט/גז. במקרים אלו תחילה מחלקים את התפוקה לשני מרכיבים: מרכיב העלות – עלותו של נכס נפט/גז, ומרכיב הרווח – הרווח שמניב הנכס. היחס המותר בין שני המרכיבים הללו לשנה נתונה ברוב המקרים מוגבל על מנת להבטיח שמרכיב הרווח יהיה חיובי ושהמדינה תקבל לכל הפחות תשואה מינימלית חודשית או שנתית. בשיטת ה-PSC נכללים גם מס הכנסה, תמלוגים, מענקים, ודמי חכירה ליצירת מערכת פיננסית מקיפה. המערכת דומה מבחינה זו למערכת זיכיונות.