05.07.2009

אסדת קידוח על פונטונים גדולים או עמודים חלולים. כאשר ממלאים אותם במים, הפונטונים או העמודים גורמים לשקיעה חלקית של היחידה עד לעומק הרצוי. אסדות קדיחה שקועות למחצה משתייכות לסוג הנפוץ ביותר של אסדות קידוח בים ומהוות שילוב בין יתרונות האסדות השקועות לבין יכולת קידוח במים עמוקים. הן פעולות באמצעות מנגנון דומה לזה של אסדות שקועות, אשר מבוסס על העלאתו והנמכתו של הסיפון התחתון. ההבדל העיקרי בין האסדות הללו לאסדות שקועות הוא שכאשר משחררים את האוויר מהסיפון התחתון, האסדה אינה שוקעת בקרקעית הים באופן מלא, אלא באופן חלקי בלבד אך עדיין נשארת במצב של ציפה מעל אתר הקידוח. אסדות שקועות למחצה מקובעות במקום בעזרת עוגנים כבדים במשקל יותר מ-10 טון כל אחד. העוגנים הללו בשילוב עם חלקה השקוע של האסדה משמשים להבטחת יציבותה של הפלטפורמה ועמידותה בזרמי ים טורבולנטיים

פעילות טכנולוגית מתקדמת ומורכבת אשר מתבססת על מאפייניו הסייסמיים של כדור הארץ. סייסמולוגיה בענף חיפושי נפט וגז היא מקצוע נרחב ומורכב מאוד בחלקו.  הסקר הסייסמי בשדה נפט פוטנציאלי מתבצע באמצעות כלי שייט ייחודי למטרה זו בגודל ממוצע של כ-300 רגל (5-600 טון בריטי). כלי שייט זה מצויד במקור אנרגיה (אוויר דחוס) ליצירת גלי קול ובכבלי הקלטה לרישום “ההד” או גלי הקול המשתקפים ממבנים מתחת לקרקעית הים.  צוות כלי השייט מונה בממוצע כ-28 אנשים ומורכב מ-12 אנשי צוות והיתר מומחים במגוון תחומים נחוצים לביצוע הסקר.   הנתונים המתקבלים בסקר מנותחים בחלקם על סיפון כלי השייט ונשמרים על גבי מערכת גדולה לאחסון מידע להמשך עיבוד וניתוח במרכז עיבוד נתונים. נתוני הסקר הסייסמי מאוחסנים בכמויות עצומות. אורכו הממוצע של קו סיימי הוא כ-23 ק”מ ולשם אחסונו נדרשות 7-8 מחסניות עם זיכרון 1GB כל אחת.  בסקר הסייסמי גלי קול מופקים מן האנרגיה המיוצרת על סיפון כלי השייט ונשלחים לכדור הארץ. גלי האנרגיה הללו משתקפים בחלקם על פני הקרקע ונקלטים ע”י מכשירי מדידה רגישים במיוחד שרושמים במדויק את עוצמתו של הגל ואת הזמן שלקח לו להגיע לקרום כדור הארץ ולחזור.  לאחר עיבוד הרישומים הללו, שנעשה ברובו באמצעות מחשב, ניתן להפוך אותם לתמונות ויזואליות שישקפו בצורה טובה את המתרחש מתחת לפני כדור הארץ. לסיכומו של דבר, לא ניתן לראות באופן ישיר את התנהגות שכבות הסלעים מתחת לפני כדור הארץ, אך ניתן להשתמש בסקרים סייסמיים על מנת לקבל תמונה זו בעקיפין.

כבל המונמך בשיפוע ישר מחלקה האחורי של הספינה המיועדת לביצוע סקרים סייסמיים (2D,3D).

כבל הנגרר אחרי כלי שיט המבצע סקר סייסמי ובו מערך הידרופונים לקליטת שינויים לחץ. בסקר D2 משתמשים בכבל אחד ובסקרי D3 משתמשים במספר רב של כבלים (עד 12)

שמש כהתקן קליטה והאותות שנרשמו על ידו מנותבים דרך הכבלים לחדר ציוד טכני שנמצא על הסיפון, שם מתבצעת המרת האותות ושמירתם על גבי התקני אחסון מידע. במקביל לרישום ואחסון מידע, הגיאופיזיקאי שבצוות הספינה מבצע בקרת איכות וסקירת נתונים ראשוניים.

לכבלים הסיסמיים כושר ציפה נמוך יחסית, אך הם יצופו על פני המים בתנאי שלא יופעל עליהם מאמץ מתיחה. יש לקבע את הכבל על מנת שניתן יהיה לתפעל אותו בעומק קבוע – 7 מ’ מתחת לפני הים. הדבר מתבצע באמצעות הוספת זבורית או streamer fluid טרם תחילת הסקר ויציבותו של הכבל נשמרת ע”י התקני בקרה מיוחדים (מייצבי כבלים או ווסתי עומק שקיעה BIRD) הממוקמים במרחק של 300 מ’ אחד ממשנהו לאורך הכבלים.

במידה ואין אפשרות להוריד את הכבל בשיפוע ישר עקב זרמים או תנאי הסביבה, זווית “הסטייה” המקובלת היא 10 מעלות. מקלטי GPS על גבי המצופים של הכבלים (tail buoy) והמצפנים המורכבים על הכבלים מספקים מידע על מצבם ומיקומם בכל רגע נתון, ומידע זה מוצג על גבי מגוון מסכים שעל סיפון האונייה. במצב חירום, לצוות יש אפשרות להטביע את הכבלים תוך כ-10 דקות לעומק מבטחים של כ-20 מ’, וזאת באמצעות ההתקנים לבקרת העומק (bird). בדרך כלל צריך לעשות זאת רק במידה והספינות נעות במסלול התנגשות עם הכבלים וצוות הספינה איבד שליטה על הניווט.

סימן לנוכחות פחמימנים. הדליפות מתרחשות לאורך שברים בסלעי מאגר או בשברים על פני הקרקע

מגמה שחדרה אל תוך סדקים בסלע משקע כאשר הסדק אופקי ומקביל לשכבות.

סכום המשולם ע”י חברת החיפושים לרשות המעניקה את הרישיון לאחר החתימה על חוזה לקבלת הרישיון. זהו אחד האלמנטים של התחרות על מועמדות לקבלת רישיון.

מדד לעוצמת האות ביחס לרעש חיצוני. היחס נמדד בד”כ בדציבלים (dB).

הוצאת דגימות סלע מצידיו של קדח הבאר תוך שימוש בכלי מיוחד. ניתן להוציא את הדגימות בשיטת קדיחת ההקשה או קדיחה מכאנית.