חברת ציון נפט וגז הוקמה בשנת 2000 על ידי ג’ון בראון, נוצרי אוונגליסטי אדוק מארה”ב, למטרת חיפושי נפט וגז בישראל והשגת קצב הפקה שיסייע בידי ישראל להגיע לעצמאות אנרגטית. תהליך הנחת אבני היסוד של החברה החל לפני 14 שנים בעקבות ההשראה שבראון קיבל בעקבות ביקורו בישראל בשנת 1985. כיום (2009) ציון מחזיקה בשני רישיונות לחיפושי נפט – רישיון אשר-מנשה לאורך מישור החוף ובהר הכרמל בין קיסריה לחיפה, ורישיון “ג’וזף” לאורך מישור החוף בין נתניה בדרום לבין גבול דרומי של הרישיון אשר-מנשה בצפון.
חבילת מימון בשווי 2.8 מיליארד דולר לפיתוח מתקן גט”ן בעל כושר ייצור של 6.7 מיליון טון לשנה, בנוסף לקווי צינור נלווים, מסוף ומתקני אחסון. המיזם בבלחאף צפוי להיות אחד המיזמים הגדולים בעולם שיהווה תחרות למתקני עיבוי בקטאר עם כושר ייצור של 7.8 מיליון טון לשנה. העלות הכוללת של המיזם מסתכמת ב-4 מיליארד דולר.
חברה שהוקמה על ידי השותפים בפרויקט ים תטיס לצורך קבלת רישיון הולכה מפלטפורמת ההפקה לחוף אשדוד.
מערך ההפקה של פרוייקט ים תטיס כולל, בין היתר ,פלטפורמת הפקה, צינור ימי להולכת גז באורך של כ- 42 קילומטר ומתקן הקבלה הקבוע באשדוד. פלטפורמת ההפקה ומתקן הקבלה הקבוע תוכננו ליכולת של 6 BCM גז בשנה. פלטפורמת ההפקה מקובעת לקרקעית הים בעומק מים של כ- 236 מטר. על חלקה העליון של פלטפורמת ההפקה, הבולט מעל פני הים, מורכבים מכלול הסיפונים של הפלטפורמה.
השותפים הם דלק קידוחים (25.5%), נובל ארנג’י מדיטריניאן (47.059), אבנר (23%) ודלק השקעות ונכסים (4.441%). בפרויקט שני מאגרי גז מוכחים, מאגר נועה ומאגר מרי. נכון ל-2009, התקשרה ים תטיס בחמישה הסכמים לאספקת גז טבעי: עם חברת החשמל, פז זיקוק אשדוד, מפעלי נייר חדרה, דלק אשקלון וקבוצת כי”ל, בהיקף כולל בכ-23.5 BCM, לא כולל הכמויות הנרכשות בהתאם לתוספות להסכם עם חברת חשמל המהווה כ- 74% מרזרבות הגז הטבעי ברמת proved במאגרי הגז בפרויקט ים תטיס. החל מתחילת שנת 2004 מספקת ים תטיס גז טבעי לחברת חשמל בהתאם להסכם לאספקת גז מיום 25.6.2002 והתיקונים לו. תקופת ההסכם הינה במשך 11 שנים ממועד תחילת הזרמת הגז בפברואר 2004 עד ליום 1.7.2014 או עד לצריכה כוללת של 18 מיליארד מטר מעוקב גז לפי המוקדם מביניהם. בחודש אוגוסט 2005 נחתם הסכם בין ים תטיס לבין דלק אשקלון, אשר הינה חברה בשליטת קבוצת דלק, לאספקת גז לתחנת הכוח של דלק אשקלון הסמוכה למתקן התפלת מי- ים באשקלון. אספקת הגז החלה עם הגעת גז טבעי לתחנת הכוח ותסתיים במוקדם מבין חלוף 15 שנים או עד 30.6.2022. כמות הגז השנתית לרכישה בכפוף להסכם הינה 0.12 BCM. ההיקף הכספי הכולל של ההסכם עבור כל השותפים מוערך בכ- 160 מליון דולר. ביום 29.7.2005 נחתם הסכם בין ים תטיס לבין מפעלי נייר חדרה לאספקת גז טבעי למפעלי נייר חדרה. אספקת הגז החלה בחודש אוגוסט 2007 עם השלמת צנרת ההולכה והמתקנים הנדרשים, ותסתיים במוקדם מבין חמש שנים מיום תחילת זרימת הגז או השלמת רכישת כמות של 0.43 BCM אך לא יאוחר מ-17.11.2011. נוסחת מחיר הגז שנקבעה מתבססת על מחיר המזוט עם מרכיב הנחה וכוללת מחירי רצפה ותקרה. ביום 25.3.2008 נחתם הסכם בין ים תטיס לבין חברת בת בבעלות מלאה של כימיקלים לישראל בע”מ לאספקת גז טבעי לקבוצת כי”ל. כמות הגז הכוללת אותה התחייבה קבוצת כי”ל לקנות הנה 2 BCM. אספקת הגז החלה עם השלמת צנרת הולכת הגז לדרום ועם השלמת הסבת מתקני הייצור של קבוצת כי”ל להפעלה על ידי גז, שתוכננה להתבצע בהדרגה ולהתחיל בסוף שנת 2008 במתקנים בסדום שהוקצו למירב צריכת הגז של קבוצת כי”ל. האספקה תסתיים על פי המוקדם מבין חמש שנים ממועד השלמת תקופת ההרצה אך לא יאוחר מספטמבר 2015 או השלמת רכישת כמות הגז החוזית. ועדת המכרזים של דירקטוריון חברת החשמל אישרה ב-23 ביולי 2009 התקשרות עם קבוצת ים תטיס לאספקת כמות נוספת של גז טבעי, בהיקף שנתי של 1 מיליארד מטר מעוקב לחומש הקרוב. היקף ההתקשרות הוא כמיליארד דולר.
בהתאם למכתב כוונות שנחתם ב-24 בדצמבר 2009 בין חברת החשמל לשותפים בפרויקט ים תטיס, תנהל חברת החשמל מו”מ לרכישת מלאי אסטרטגי של גז טבעי ולרכישת שרותי החדרה, אחסנה והוצאה של הגז שיירכש כאמור במאגר מרי. כמו כן נחתם מכתב כוונות שלישי בין השותפים בפרויקט ים תטיס לבין השותפים בפרויקט תמר, על פיו המלאי האסטרטגי הנ”ל יסופק ע”י פרויקט תמר, וזאת בכפוף להסכמות בין השותפים בשני הפרויקטים. דירקטוריון חברת חשמל הנחה את הנהלת חברת חשמל לנהל מו”מ בלעדי במטרה לחתום על חוזי אספקה מחייבים לנ”ל בתוך תקופה של עד 6 חודשים.
על פי תחזית הנפט העולמית של אופ”ק (WOO), למחירי הנפט הנמוכים בשנות ה-80 וה-90 הייתה השפעה דרמטית על תעשיית הנפט, בשל העובדה כי הם יצרו מחסום לכניסת משקיעים. כתוצאה מכך, בתחילת המאה הנוכחית העולם הופתע ע”י העלייה החדה בביקוש לאור הצמיחה הכלכלית מעבר לממוצע. אופ”ק צופה כי הביקוש העולמי לאנרגיה יעלה בקצב שנתי של 1.7% במשך השנים 2006-2030. תחזית זו מבוססת על צמיחת הכלכלה העולמית בקצב שנתי של 3.5% ועל נקודת ההנחה כי לא צפויים שינויים משמעותיים במדיניות וטכנולוגיה.
פיסת מתכת דקה המשמשת להורדת כלים מיוחדים (כלי רישום, חודרנים וכו’) אל תוך הבאר.
המס שממשלת בריטניה הטילה בשנת 1997 על רווחי utilities שהופרטו, ונועד לממן את התוכנית הממשלתית Welfare to Work. הגדרת הרווח לצורך מס הייתה ההפרש בין מחיר המכירה של החברה בהפרטה לבין הערך הממוצע שלה במשך ארבע שנים ממועד ההפרטה. המס הוטל על מספר חברות, ביניהן, בריטיש גז, בריטיש טלקום, בריטיש אנרג’י, חברות חשמל אזוריות וחברות מים.
רוב טורבינות הרוח דומות במבנה שלהן למדחף של מטוס או טחנת רוח. דגמים משוכללים יותר של הטורבינות דומים יותר לגלגל רוח או מאוורר. ניצול אנרגיית הרוח לצרכי מסחר נקרא “wind farming”. מהירות הרוח הנדרשת להנעת טורבינת רוח שבנויה היטב היא כ-5 מ’ שעה, אך ברוב המקומות ניתן להפיק אנרגיה זו רק ב-30% מהזמן.
הרשות לשירותים ציבוריים חשמל פרסמה ב- 8.9.09 הסדרה לייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח קטנות בהיקף של 30 מגוואט, המיועדים לצריכה עצמית ולהעברת עודפים לרשת החשמל הארצית.
ההסדרה החדשה תיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר ונקבעו תעריפים למתקנים ביתיים בסך של 1.67 שקל לקוט”ש ללא מגבלת כמות עד סוף 2014 ונקבעה מכסה של 120 מגה-ואט ותעריף של 1.51 שקל למערכות עסקיות ותעריף שיופחת מדי שנה בשיעור של 7% החל מה 1.9.2011
אנרגיה חשמלית המופקת מתנועת הרוח. רתימת הרוח תלויה במידה ניכרת במזג האוויר ובמיקום. מהירות הרוח הממוצעת של כדור הארץ היא כ-9 מ’ לשנייה. כאשר מהירות הרוח העוברת דרך טורבינת הרוח היא 16 קמ”ש, ניתן להפיק אנרגיה בהספק של כ-50 וואט. קיימת סיבה לכך שפחות מ-2% מן האנרגיה העולמית מסופקת כיום ממקורות “מתחדשים” כגון רוח ושמש. השינויים המתחלפים בעוצמות הרוח מייצרות מהומה ברשת החשמלית הדורשת זרימה יציבה של כוח, ומצב זה דורש עודף יקר ומיותר של יכולות גיבוי או “רשת חכמה” שטרם נבנתה או הוכיחה עצמה. > >
