מיון פחם מתבסס על תכולת נדיפים והספק חומר נקי בבישול. פחם הוא סלע דליק באופן טבעי המכיל יותר מ-50% חומר פחמני ביחס למשקלו. החומר הפחמני נוצר בתהליכי דחיסה והתקשות שארי צמחים הדומים למרכיבי הכבול. בחלוף פרק זמן משמעותי הכבול עובר תהליך התמרה בנוכחות חום ולחץ והופך לליגניט. ליגניט נחשב לחומר בלתי בשל בשלב זה, היות וצבעו בהיר יחסית והוא נותר רך. כאשר ליגניט עולה בדרגת הבשלות בהפיכתו לחומר כהה יותר וקשה יותר, הוא מסווג לפחם תת-ביטומני. לאחר תהליך ממושך של התמרה והשקעה, מתרחשים שינויים כימיים ופיסיים שהופכים את הליגניט לחומר כהה וקשה המסווג כפחם. הפחם הביטומני מתלקח בקלות ושומר על בעירה איטית וממושכת. בהצתה בלתי תקינה, שריפת הפחם הביטומני משחררת עשן ופיח עודף. פחם שהגיע לדרגת בשלות מלאה מסווג כפחם-אבן – חומר קשיח ונוצץ.