המועד שבו תפוקת הנפט הגיעה לשיעור המקסימלי ויכולה רק להצטמצם מאז ואילך. קיים ויכוח בין הטוענים כי נשארה בעולם אספקה גדולה של משאבים ושאין סיבה לדאגה, לבין הטוענים שכבר הגענו לשלב שיא תפוקת הנפט ושאין הרבה מה לעשות בנידון. מאז 1980 התגליות החדשות לא הדביקו את קצב תפוקת הנפט השנתית ברחבי העולם והתגליות מצטמצמות בגודלן וממוקמות בסביבות קשות יותר, כגון במפרץ מקסיקו בעומק רב. תפוקת הנפט בארה”ב הגיעה לשיאה ב-1970. שיא התפוקה בים הצפוני נרשם בשנת 2000. מקסיקו הגיעה לשיא ב-2004. במהלך מספר השנים הבאות תפוקה קונבנציונלית במדינות שאינן חברות באופ”ק תגיע לנקודת שוויון. למעשה, יש הטוענים כי 60% מתפוקת הנפט בעולם מגיעים ממדינות שחצו את שיא התפוקה. סוגיית שיא תפוקת הנפט עלתה בראשונה לאחר שהגיאולוג מ. קינג יוברט הראה במחקר לפני 50 שנה כי תפוקתם של שדות נפט או הולכת וגדלה מדי שנה, עד שהיא מגיעה לשיא – פחות או יותר בשלב שבו מחצית מהעתודות נוצלו. מנקודת אל-חזור זו הולכת ומתכווצת התפוקה עד לאפס. תחזיתו של יוברט כי תפוקתה של ארה”ב תגיע לשיא ב-1970 התממשה בדיוק מפליא, ומאז הגיעו מדינה אחר מדינה בעולם לשיאי תפוקה. למשל, בכירים בחברה הצרפתית “טוטל” אינם מאמינים כי כושר תפוקת הנפט בעולם אי פעם יחצה את סף ה-89 מיליון חביות נפט ליום בשל עלויות הפקה גבוהות במדינות כמו קנדה או מחסומים פוליטיים במדינות כמו אירן או עיראק.

קיים בלבול נפוץ בין שיא תפוקת הנפט לבין מיצוי עתודות הנפט: אף כי קיימים בעולם מאגרי
נפט עצומים, אשר תכולתם עשויה לכאורה לספק את הצריכה האנושית לעשרות רבות של שנים,
הרי שעם ההגעה לשיא התפוקה – המתרחשת כאשר נוצלו כמחצית מהמאגרים בקירוב – פוחתת
התפוקה, וכתוצאה מהפער בין הביקוש הגדל לתפוקה היורדת, עולה המחיר בתלילות.