במסגרת התוכנית לסחר בפליטות, הגוף הפולט מזהם מסוים (בד”כ מזהם אוויר) מקבל היתר לשחרור כמות מוגדרת של המזהם (בטונות). העובדה כי להיתרי הפליטה יש ערך כלכלי מעוררת בבעל ההיתר מוטיבציה לצימצום פליטות המזהמים ממפעלו. הסחר באשרות פליטה מכונה מנגנון הפיתוח הנקי (CDM). כל אשרה המועברת במסגרתו מייצגת הפחתת טונה של פחמן דו חמצני (או כמות שוות ערך של גז אחר). הסחר באשרות מותר רק במסגרת פיקוח ועדה של האו”ם. תמורת האשרות זכאית המדינה המתפתחת למימון לחמישה סוגי פרויקטים: הפקת אנרגיה חלופית; מיחזור פסולת של תחנות כוח והקמת תשתית על בסיס גז.