מבחינה היסטורית, חוזי גט”ן ארוכי טווח הוצמדו למחירי הנפט הגולמי השכיחים, ועל פי רוב חישוב החוזה כולל 3 מרכיבים: מחיר הנפט, השיפוע והקבוע.

החישוב מתחיל במדד יחוס למחיר הנפט, כאשר הנפוץ ביותר הוא ה-JCC (Japanese Crude Cocktail) אשר משקף את הממוצע החודשי של סל המכיל את סוגי הנפט הגולמי השונים המיובאים ליפן. ה-JCC בדרך כלל תואם את התנודות במדדי יחוס גלובליים אחרים של נפט גולמי.

המחיר החוזי השני בגזירת מחיר הגט”ן קשור לסחירות וידוע בתור “שיפוע המחיר”. השיפוע מגדיר ביסודו את היחס בין מחירי הגז והנפט, ולאחר מכן הוא מוכפל ב- JCC. בממוצע, ל-1 MMBTU של גז יש 16.67% מתכולת האנרגיה של חבית נפט (כלומר יחס ה-1:6 של שווה ערך חום). שיפוע החוזה מוצג על פי רוב באחוזים – אם למשל נעשה שימוש ביחס שווה ערך חוםיחס שקילות חום, השיפוע יהיה 16.67%. השיפועים בחוזה הם על פי רוב נמוכים מ-16.67%, בדרך כלל סביב 14%-15%, אך הם עשויים להיות גבוהים יותר אם המוכר מוכן לשלם פרמייה על מחיר הנפט שווה ערך חום.

לחוזים מסוימים יש אחוזי שיפוע משתנים עבור רמות שונות של מחירי נפט. ישנן 4 צורות יסוד: הפשוטה ביותר היא עקומה של קו ישר ואחיד אשר חושפת הן את המוכר והן את הקונה לתנודות שליליות במחיר. סוג נוסף הוא עקומת S, אשר מכילה שיפוע מתון יותר עבור מחירי נפט נמוכים על מנת להגן על המוכר, ושיפוע מתון יותר עבור מחירי נפט גבוהים על מנת להגן על הקונה. שני הסוגים הנוספים הם ואריאציות של עקומת S, כאשר באחת רק המוכר זוכה להגנה מסוימת (רצפה), ובשנייה רק הקונה מוגן (תקרה).

המרכיב האחרון הוא הקבוע, אשר באופן כללי משקף מחיר קבוע אשר אינו תלוי בתנודות מחירי הנפט. רוב חוזי הגט”ן כוללים קבוע צנוע, בדרך כלל פחות מ- $1 MMBTU, אשר ככלל משקף קשר עקיף לעלויות השינוע.