Found 26 terms
|
11th July 2008
Day when oil prices reached an all time peak of $147.27/bbl |
|
|
11 ביולי 2008
יום שבו מחיר הנפט הגיע לשיא כל הזמנים - 147.27 דולר לחבית |
|
|
11th July 2008
Day when oil prices reached an all time peak of $147.27/bbl |
|
|
11 ביולי 2008
יום שבו מחיר הנפט הגיע לשיא כל הזמנים - 147.27 דולר לחבית |
|
|
1300 MW were installed; 1300 Megawatts were installed
|
|
|
הותקנו 1300 מגוואט
|
|
|
15 Day Brent
The 15-Day Brent crude oil market is so-called because a seller must give a buyer a minimum 15 days notice of the intended loading dates for a cargo of Brent Blend North Sea crude oil in any particular month traded. 15-Day Brent is traded in discreet months. At the point where the buyer—who may be at the end of a long trading chain—is informed of the loading dates, the cargo becomes a so-called Dated Brent cargo. |
|
|
15 דיי ברנט
שוק הספוט לנפט גולמי מסוג ברנט קיבל שם מוסכם 15-דיי-ברנט, מכיוון שעל המוכר ליידע את הקונה על מועדי העמסת מטעני נפט ברנט מן הים הצפוני לא יאוחר מ-15 יום טרם מועד ההעמסה. 15-דיי-ברנט נסחר על בסיס חודשי. במידה והקונה, שלעיתים ממוקם בקצה שרשרת סחר ארוכה, מקבל התראה מראש על מועדי העמסה, מטען הנפט הגולמי מכונה Dated Brent. |
|
|
15 Day Brent
The 15-Day Brent crude oil market is so-called because a seller must give a buyer a minimum 15 days notice of the intended loading dates for a cargo of Brent Blend North Sea crude oil in any particular month traded. 15-Day Brent is traded in discreet months. At the point where the buyer—who may be at the end of a long trading chain—is informed of the loading dates, the cargo becomes a so-called Dated Brent cargo. |
|
|
15 דיי ברנט
שוק הספוט לנפט גולמי מסוג ברנט קיבל שם מוסכם 15-דיי-ברנט, מכיוון שעל המוכר ליידע את הקונה על מועדי העמסת מטעני נפט ברנט מן הים הצפוני לא יאוחר מ-15 יום טרם מועד ההעמסה. 15-דיי-ברנט נסחר על בסיס חודשי. במידה והקונה, שלעיתים ממוקם בקצה שרשרת סחר ארוכה, מקבל התראה מראש על מועדי העמסה, מטען הנפט הגולמי מכונה Dated Brent. |
|
|
17 key clean energy technologies; Clean Energy technologies; IEA's Energy Technology perspectives 2008 (ETP 2008)
In order to reach the global targets set into the ACT and Blue scenarios, the IEA has identified seventeen key technologies for energy efficiency, power generation and transport and, for each, has drawn a roadmap that describes the actions required to deliver their potential. These roadmaps are developed in the full “Energy Technology Perspectives 2008” report. On the supply side these include: Fossil-fuel power plants which capture and store the CO2 they generate (namely CCS power generation); Nuclear power plants; Wind turbines located both onshore and offshore; Biomass burnt in power using integrated gasification combined cycle technology (IGCC) either alone or in combination with other fuels (co-combustion); Solar power generated by photovoltaic panels (PV) that convert the sun's light directly into electricity; Solar power generated by concentrators that convert the sun’s heat into electricity; Coal power plants using integrated gasification combined cycle technology (IGCC); New coal power plants using ultra-supercritical technology; Second-generation liquid biofuels. On the demand side these include: Energy efficiency in buildings and appliances; Heat pumps used for heating and cooling; Solar space and water heating; Energy efficiency in transport; Electric and plug-in vehicles; Hydrogen fuel cell vehicles; C02 capture and storage (CCS) applied to various processes such as hydrogen production and fuel transformation; Energy efficiency of motor systems used in industry |
|
|
17 טכנולוגיות מפתח ליעילות אנרגטית
בעקבות הצורך הבלתי נמנע בהשגת היעדים הגלובליים, ה-IEA הגדירה 17 טכנולוגיות מפתח ליעילות אנרגטית, ייצור אנרגיה ותחבורה. בין הטכנולוגיות בצד ההיצע נמנות: תחנות כוח פחמיות עם מנגנון אחסון ולכידת פחם (CCS), תחנות כוח גרעיניות, ייצור חשמל מקרינת שמש מרוכזת (CSP), תחנת כוח מאנרגיית שמש מסוג פוטו-וולטאי (PV); תחנות כוח פחמיות בשיטת IGCC, תחנות כוח פחמיות בשיטת USCSC, ביו-דלקים מדור שני. בין הטכנולוגיות בצד הביקוש: התייעלות אנרגטית בבניינים ומתקנים/גלים, משאבות חום לחימום וקירור, חימום מבנים ומים באמצעות אנרגיית השמש, התייעלות אנרגטית בענף התחבורה, רכבים חשמליים וכלי רכב נטענים (EV, PHEV), כלי רכב המונעים באמצעות תאי דלק, יישום טכנולוגית לכידת פחמן בתהליכים מגוונים כגון הפקת מימן והמרת דלק, התייעלות אנרגטית במערכות מנוע שמשמשות את התעשייה. |
|
|
17 key clean energy technologies; Clean Energy technologies; IEA's Energy Technology perspectives 2008 (ETP 2008)
In order to reach the global targets set into the ACT and Blue scenarios, the IEA has identified seventeen key technologies for energy efficiency, power generation and transport and, for each, has drawn a roadmap that describes the actions required to deliver their potential. These roadmaps are developed in the full “Energy Technology Perspectives 2008” report. On the supply side these include: Fossil-fuel power plants which capture and store the CO2 they generate (namely CCS power generation); Nuclear power plants; Wind turbines located both onshore and offshore; Biomass burnt in power using integrated gasification combined cycle technology (IGCC) either alone or in combination with other fuels (co-combustion); Solar power generated by photovoltaic panels (PV) that convert the sun's light directly into electricity; Solar power generated by concentrators that convert the sun’s heat into electricity; Coal power plants using integrated gasification combined cycle technology (IGCC); New coal power plants using ultra-supercritical technology; Second-generation liquid biofuels. On the demand side these include: Energy efficiency in buildings and appliances; Heat pumps used for heating and cooling; Solar space and water heating; Energy efficiency in transport; Electric and plug-in vehicles; Hydrogen fuel cell vehicles; C02 capture and storage (CCS) applied to various processes such as hydrogen production and fuel transformation; Energy efficiency of motor systems used in industry |
|
|
17 טכנולוגיות מפתח ליעילות אנרגטית
בעקבות הצורך הבלתי נמנע בהשגת היעדים הגלובליים, ה-IEA הגדירה 17 טכנולוגיות מפתח ליעילות אנרגטית, ייצור אנרגיה ותחבורה. בין הטכנולוגיות בצד ההיצע נמנות: תחנות כוח פחמיות עם מנגנון אחסון ולכידת פחם (CCS), תחנות כוח גרעיניות, ייצור חשמל מקרינת שמש מרוכזת (CSP), תחנת כוח מאנרגיית שמש מסוג פוטו-וולטאי (PV); תחנות כוח פחמיות בשיטת IGCC, תחנות כוח פחמיות בשיטת USCSC, ביו-דלקים מדור שני. בין הטכנולוגיות בצד הביקוש: התייעלות אנרגטית בבניינים ומתקנים/גלים, משאבות חום לחימום וקירור, חימום מבנים ומים באמצעות אנרגיית השמש, התייעלות אנרגטית בענף התחבורה, רכבים חשמליים וכלי רכב נטענים (EV, PHEV), כלי רכב המונעים באמצעות תאי דלק, יישום טכנולוגית לכידת פחמן בתהליכים מגוונים כגון הפקת מימן והמרת דלק, התייעלות אנרגטית במערכות מנוע שמשמשות את התעשייה. |
|
|
1C, 2C, 3C; 1-C, 2-C, 3-C
1C = Low estimate 2C = Best estimate 3C = High estimate |
|
|
אומדן הכמויות הנמוך, האומדן הטוב ביותר, האומדן הגבוה
|
|
|
20/20/20
European policy outline which calls for 20% of energy to come from renewable sources and a 20% improvement in efficiency by 2020. Latvia, Sweden, Finland and Austria are already meeting 20% of their energy requirements from renewable sources in 2005 (latest year that figures are available), but for Britain, the Netherlands and Belgium the figure is less than 3%; in Germany it was 4.8%; Italy, Spain and France around 6%. In January 2009, The Socioeconomic cabinet in Israel decided that 10% of the country’s electricity would be generated by renewable energy sources by 2020 with land, incentives and tariffs determined. This will save about 35 million tons of carbon dioxide by 2020, which means that about 8.5 billion KwH will be produced from clean sources of energy. In addition, an interim target of 5% of savings has been set for 2014 which means 3.4 billion KwH. As a comparison a 600 MW natural gas generated power station that operates 6,000 hours a year produces about 3.6 billion KwH a year. |
|
|
20/20/20
מתווה המדיניות האירופאית הקוראת להפקת 20% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים ולשיפור יעילות אנרגטית ב-20% עד שנת 2020. לאטביה, שבדיה, פינלנד ואוסטריה מפיקות כ-20% מצריכת האנרגיה שלהן ממקורות מתחדשים (לפי נתוני שנת 2005), בעוד שבבריטניה, הולנד ובלגיה נתון זה עומד על פחות -3%; בגרמניה-4.8% ; באיטליה, ספרד וצרפת- כ-6%. בינואר 2009 הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, רוני בר-און, קבע יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מצרכי האנרגיה החשמלית של המדינה לשנת 2020. ממשלת ישראל הציבה יעד של 10% ייצור של אנרגיית המדינה ממקורות נקיים עד 2020 שיחסוך כ-35 מיליון טונות של פליטות פחמן דו-חמצני עד 2020. המשמעות היא ש-8.5 מיליארד קוט"ש יופקו ממקורות נקיים. במקביל, נקבע יעד ביניים של 5% ב-2014 שמסתכם ב-3.4 מיליארד קוט"ש. לשם השוואה, תחנת כוח של 600 מגה-ואט על בסיס גז טבעי, הפועלת 6,000 שעות בשנה מייצרת 3.6 מיליארד קוט"ש בשנה. |
|
|
20/20/20
European policy outline which calls for 20% of energy to come from renewable sources and a 20% improvement in efficiency by 2020. Latvia, Sweden, Finland and Austria are already meeting 20% of their energy requirements from renewable sources in 2005 (latest year that figures are available), but for Britain, the Netherlands and Belgium the figure is less than 3%; in Germany it was 4.8%; Italy, Spain and France around 6%. In January 2009, The Socioeconomic cabinet in Israel decided that 10% of the country’s electricity would be generated by renewable energy sources by 2020 with land, incentives and tariffs determined. This will save about 35 million tons of carbon dioxide by 2020, which means that about 8.5 billion KwH will be produced from clean sources of energy. In addition, an interim target of 5% of savings has been set for 2014 which means 3.4 billion KwH. As a comparison a 600 MW natural gas generated power station that operates 6,000 hours a year produces about 3.6 billion KwH a year. |
|
|
20/20/20
מתווה המדיניות האירופאית הקוראת להפקת 20% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים ולשיפור יעילות אנרגטית ב-20% עד שנת 2020. לאטביה, שבדיה, פינלנד ואוסטריה מפיקות כ-20% מצריכת האנרגיה שלהן ממקורות מתחדשים (לפי נתוני שנת 2005), בעוד שבבריטניה, הולנד ובלגיה נתון זה עומד על פחות -3%; בגרמניה-4.8% ; באיטליה, ספרד וצרפת- כ-6%. בינואר 2009 הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, רוני בר-און, קבע יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מצרכי האנרגיה החשמלית של המדינה לשנת 2020. ממשלת ישראל הציבה יעד של 10% ייצור של אנרגיית המדינה ממקורות נקיים עד 2020 שיחסוך כ-35 מיליון טונות של פליטות פחמן דו-חמצני עד 2020. המשמעות היא ש-8.5 מיליארד קוט"ש יופקו ממקורות נקיים. במקביל, נקבע יעד ביניים של 5% ב-2014 שמסתכם ב-3.4 מיליארד קוט"ש. לשם השוואה, תחנת כוח של 600 מגה-ואט על בסיס גז טבעי, הפועלת 6,000 שעות בשנה מייצרת 3.6 מיליארד קוט"ש בשנה. |
|
|
3 A's
Principles for planning electricity market include the need to balance between three different concepts: availability, accessibility/affordability, acceptability |
|
|
עקרונות תכנון משק חשמל כוללים את הצורך באיזון בין שלושה נושאים שונים: זמינות (הבטחת רציפות ואמינות), נגישות (נגישות כספית), קבילות |
|
|
4.16.2 Describe the means and procedures which will be undertaken to discover and monitor l
|
|
|
תאר את האמצעים והנהלים שינקטו על מנת לגלות ולנטר
|
|
|
An expert, with know-how in the presentation of the appearance and observation of the planned installations
|
|
|
5. מומחה בעל ידע בהצגת חזות ונצפות של המתקנים המתוכננים
|
|
|
50 by 50; Global fuel economy initiative
[GFEI]
Initiative launched by the IEA in 2009 is aimed at reducing fuel expenditures per kilometer by 50% by 2050 |
|
|
50 עד 50; יוזמה להתייעלות בכלכלת הדלק העולמית
יוזמת ה-IEA שיצאה לפועל בשנת 2009 ומטרתה להוריד את צריכת הדלק לק"מ ב-50% עד שנת 2050 |
|
|
50 by 50; Global fuel economy initiative
[GFEI]
Initiative launched by the IEA in 2009 is aimed at reducing fuel expenditures per kilometer by 50% by 2050 |
|
|
50 עד 50; יוזמה להתייעלות בכלכלת הדלק העולמית
יוזמת ה-IEA שיצאה לפועל בשנת 2009 ומטרתה להוריד את צריכת הדלק לק"מ ב-50% עד שנת 2050 |
|
|
Energy Conversion table; Conversion calculator; Energy calculator; One bcm of natural gas; One billion cubic meters of gas; Convert 1 bcm of gas; Conversion of gas
[1 bcm]
1 tcf of gas is equal to 28 bcm. 1 bcm of natural gas is equal to 36.7 trillion British Thermal Units (or 36,000,000 mmbtu) is equal to 35.3 billion cubic feet (bcf) is equal to 0.83 million tons oil equivalent (mmtoe), is equal to 6.1 million barrels oil equivalent (mmboe), is equal to 17.23 thousand barrels of oil equivalent per day, is equal to 96.7 million standard cubic feet per day, is equal to 0.73 million tons of LNG. 1 bcm of gas is equal to 678,000 tons of gas. 1 bcm of gas or 36 million mmbtu of gas is equal to in gasoil to be divided by 43.218 to get amount in tons (then find the price of gasoil in tons and you get the equivalent price of gasoil per 1 bcm of natural gas) or for fuel oil/mazut divide by 41.2 1 tcf = 172 boe If you have the price of natural gas in tons and want to convert it to the price per mmbtu: 1 bcm of gas is equal to 678,500 tons of gas. 1 bcm is equal to 36,000,000 mmbtu and one ton of natural gas is equal to 53 mmbtu. Thus, you take the price per ton (e.g. 815 NIS per ton) and divide it to get the price per mmbtu. One million tons of LNG is equal to between 1.38 - 1.41 bcm of gas. To calculate the price in mmbtu if you have the price in bcm. For each 1 bcm divide the total sale price by 1 billion and multiply by 28.317. Example: If 1 bcm of gas costs $250,000,000. Divide this figure by 1,000,000,000 and multiply by 28.317. This assumes the gas has CV of 1,000 btu/cu ft. At the assumed CV of 1,000 btu/ft3 there are 35,315 btu per m3. This means there are 28.317 m3 per mmbtu. Obviously the price would go up or down if the CV was higher or lower than the assumed 1,000 btu per ft3. To convert from BCM to mmbtu: multiply the bcm by 1 billion (e9) and divide by 28 (e.g. 50 bcm multiplied by 1 billion divided by 28 = 1,785,714,286 mmbtu To convert the price of 1 mmbtu of gas into the price for 1 bcm, multiply the price by 36.7 million, so that if for instance natural gas is priced at $5 mmbtu then the value for each 1 bcm is $183.5 million. To convert a quantity of gas of 1 bcm per year into mmscfd (if gas has CV of 1,000): Multiply 1 bcm * 35.315 and divide by 365 To get amount of mmscf per hour divide by 24 If want to know how much a station uses per year multiply by number of annual hours (e.g. 7,000) To convert quantities from mmbtu to bcm multiply the mmbtu by 28 and divide by 1,000,000,000. For example 7660000 mmbtu per annum of natural gas consumption is equal to 0.21448 bcm. To convert from billion cubic feet to billion cubic meters divide the bcf figure by 35.3. To convert from bcm to bcf * by 35.3. To obtain the prices of an mmbtu of gas if one has the price in a thousand cubic meters, one needs to divide the price by 35.315. To link the price of natural gas to that of oil (e.g. Brent) one needs to divide the price by 5.8, so that if for instance Brent costs $80 a barrel, the equivalent in mmbtu of natural gas would be $13.79. Since natural gas is often sold at a discounted percentage of oil (potentially 50% thereof), a formula could be something like 50% * (brent/5.8). To convert to the price in tons equivalent one would need to multiply by 7 so that $80 a barrel would be equal to $420 ton. HFO – to convert from bbls of Brent to tons of HFO multiply the Brent by 7.54. If you want to then convert the price from Brent to. To go from $/tons of HFO to mmbtu in HFO (divide the HFO $/tons by 43.6*1.0551). To link the price of natural gas to that of HFO one needs to take the price of HFO in tons and since there are roughly 7 barrels in a ton, one can divide the price (e.g. $500 / 7 = $71 a barrel). The difference in this example in the price of oil and fuel oil (or $80 difference) is the refining and delivery margin on ready to use FO. To understand the price of gasoil in mmbtu: If you obtain the price in cents per UK Gallon you first need to convert to US Gallon. To do this multiply by 1.2. Then you need to get the price in $ per ton, to do this multiply by 262. Then you need to get the price in $ per GJ, to do this divide the $ per ton by 45.6 to get the price in $ per GJ. Then from GJ to mmbtu divide by 1.055 to get the price of the gasoil in mmbtu. If a natural gas price is quoted as an indexation of a percentage of Brent (e.g. between 13%-15% of Brent) this means 0.13 X Brent to 0.14 x Brent. In other words 13 x 5.8 = approx 75 % of energy value of Brent to 14 x 5.8 = approx 81% of energy value of Brent. So 75% to 81%. So at $100 Brent, it is $13 to $14 per mmbtu. 1 mmbtu = approx. 1 mcf. 35.3 bcf = 1 bcm (35,300 mmcf = 1 bcm) 1 ton of natural gas equals about 52 mmbtu To convert from $/MWh to cents per kwh, divide by 1,000. For example, $85.52 per MWh is the same as 8.552 $cents per kwh. Consumption of 10 bcm of natural gas per year * 35.35 = 353 bcf a year (353 billion cubic feet per year). 353 bcf per year is an approximate consumption of 1 bcf per day. 1 bcf of flow a day requires 10 wells at 100 million cubic feet a day, 15 wells or 20 wells at 50 million cubic feet a day. If a gas field holds 8 tcf of natural gas this is equal to 8,000 bcf. 8,000 bcf divided by 353 bcf per year = 22 years of consumption. One well can produce about 75 million cubic feet of gas per day, thus about 13-14 wells would be required. If you want a simple conversion from cost of natural gas to cost per kwh of power (without taking into consideration any opex, capex and other costs), then one needs to take the cost of natural gas ($/mmbtu) divided by (293) then divided by the assumed efficiency of the power station (e.g. if it is a 44% efficient power station divide by 0.44) and this then equals $ cents per KwH cost of generation (namely the cost of generation 1 KWH of electricity with thus the natural gas element). To calculate the price of the conversion of natural gas price ($/mmbtu) to electricity prices (cents/kWhr) = You take 1 mmbtu which is equal to 293 KWH at 100% plant efficiency. You then divide the price of the natural gas per mmbtu (e.g. $8 mmbtu) by 293 to get the price for 1 KwH and you get $0.027 (= 2.7 cents). If the power station’s efficiency is 44% you then divide the 2.7 cents by 44% (by 0.44) and you get 6.2 US c/kwh. In a power plant, the conversion rate of MMBTU to MHW hours determines the plant's efficiency and is known as the plant’s heat rate. 1 MWH is equivalent to 3.412 MMBTU. Thus if a generator could convert all of the energy from the fuel into electric energy, its heat rate would be 3.412 MMBTU/MWH. Generators cannot come anywhere close to 100% efficiency. The better units being around 50% efficiency. This translates into a heat rate of 6.824 MMBTU/MWH, meaning that producing one MWH of electric energy requires burning fuel with a heat content of 6.824 MMBTU. 1 MWH is thus equal to 3,412,142 btu. 1 KWH is equal to 0.003412 MMBTU or 3,412 BTU If one wants to link the price of natural gas to that of coal one divides the price of coal in tons (e.g. $110 ton) by 26.45 to get the price of natural gas in mmbtu. To get from daily power station gas requirement in energy terms - MMBtu - to power station diesel requirement in tonnes, need to divide the mmbtu by 43.2187 which is the conversion factor based on the number of MMBtu in each tonne of diesel. Each KwH of electricity requires 0.003412 mmbtu’s of energy. Obviously the calorific value of diesel varies so the conversion factor is not exact, but it is a 'typical' number that is pretty constant. If one then has the cost of diesel in tons one can divide this figure by 43.2187 to get the cost of diesel per mmbtu. To calculate the cost of electricity generated by diesel per KwH, one multiplies the diesel price per mmbtu by the annual fuel output required by a particular power station (amounts of mmbtu’s required) which is adjusted according to a power plant’s efficiency then divide by the annual KwH output (which is the size of the station * the amount of hours it will generate) to give the price of $/KwH and multiply this by 100 to show the price in c/Kwh |
|
|
|
|
טבלה להמרת מידות אנרגיה; מחשבון להמרת מידות אנרגיה; מחשבון אנרגיה; מיליארד מ"ק גז טבעי; להמיר מיליארד מ"ק גז טבעי
טריליון רגליים מעוקבות של גז טבעי שווה ל-28 מיליארד מ"ק. מילאירד מ"ק גז טבעי שווה ל-36.7 טריליון יחידות תרמיות בריטיות (או 36,000,000 יח' תרמיות בריטיות), השווה ל-35.3 מיליארד רגליים מעוקבות, השווה ל-0.83 מיליון טון שווה ערך נפט, השווה ל-6.1 מיליון חביות שווה ערך נפט, השווה ל-17.23 אלף חביות שווה ערך נפט ליום, השווה ל-96.7 מיליון רגליים מעוקבות סטנדרטיות ליום, השווה ל-0.73 מיליון טון גט"ן. מיליון טון גט"ן שווה ל-1.38 - 1.41 מיליארד מ"ק גז. להמרת מיליארדי רגליים מעוקבות למיליארדי מ"ק, יש לחלק ב-35.3 את הערך במיליארדי רגליים מעוקבות. להמרת מיליארדי מ"ק למיליארדי רגליים מעוקבות יש להכפיל את הערך ב-35.3. להמרת מיליארד מ"ק למיליון מ"ק ליום, יש להכפיל מיליארד מ"ק ב-35.3, לחלק ב-365 (להמרת ערך שנתי לערך יומי) ולאחר מכן להכפיל ב-1000. על מנת לקבל את המחיר של מיליון יח' תרמיות בריטיות בהינתן המחיר באלפי מ"ק, יש לחלק את המחיר ב-35.315. להמרת המחיר של מיליון יח' תרמיות בריטיות למחיר של מיליארד מ"ק, יש להכפילו ב-36.7 מיליון. למשל, אם מחיר הגז הטבעי הוא 5$ למיליון יח' תרמיות בריטיות, אזי מחירו למיליארד מ"ק יהיה 183.5 מיליון דולר. להמרת ערך במיליוני יחידות תרמיות בריטיות לערך במיליארדי מ"ק, יש להכפיל את הערך במיליוני יח' תרמיות ב-28 ולחלק ב- 1000,000,000. למשל, צריכת גז טבעי בהיקף של 7660000 יח' תרמיות בריטיות לשנה שווה ל-0.21448 מיליארד מ"ק. לחישוב מחיר הגז הטבעי ביחס למחיר הנפט (לדוגמה מסוג ברנט), יש לחלק את מחיר הנפט ב-5.8. כך למשל, 80$ לחבית נפט שווה בערכו ל-13.79$ למיליון יח' תרמיות בריטיות של גז טבעי. היות ומחיר הגז הטבעי הנו נמוך ביחס לנפט, היחס המוסכם בין המחירים יכול להיות כ-50% ( מחיר חבית נפט מסוג ברנט / 5.8). על מנת להמיר ערך למחיר בשווה ערך טון, יש להכפיל אותו ב-7. כך למשל, 80$ לחבית שווה ל-420$ לטון. על מנת לקשר בין מחיר הגז הטבעי למחיר סולר כבד, יש לקחת את מחיר הסולר הכבד בטונות ולחלקו ב-7, מכיוון שטון סולר מכיל כ-7 חביות (למשל 500$ / 7 = 71$ לחבית). ההפרש בין מחיר סולר למחיר הנפט בדוגמה זו (80$) נובע מעלות הובלה שולית ועלות זיקוק שולית של סולר מוגמר. 1 טון גז טבעי ~ 52 MMBTU תעריף למגווט"ש חלקי 1000. למשל, 500 ש"ח למגווט"ש = 50 אג' לקוט"ש צריכת 10 מיליארד מ"ק גז טבעי לשנה * 35.35 = 353 bcf לשנה (מיליארד רגליים מעוקבות לשנה). 353 bcf לשנה שווה לצריכה בגובה כ-1 bcf ליום. לשם הזרמת 1 bcf גז טבעי ליום נדרשות 10 בארות המפיקות 100 mmcf (מיליון רגליים מעוקבות) ליום או 15 עד 20 בארות המפיקות 50 mmcf ליום. 8 tcf (טריליון רגליים מעוקבות) של גז טבעי בשדה גז = 8000 bcf. 8000 bcf חלקי 353 bcf לשנה = 22 שנות צריכה. באר אחת יכולה להפיק כ-75 mmcf ליום, כלומר נדרשות כ-13-14 בארות למיצוי השדה. |
|
|
Equivalent to proved reserves
[1P]
|
|
|
שווה לרזרבות מוכחות
|
|
|
Four dimensional seismic, 4-D seismic
[4D, 4-D]
The newest advances in seismic technology which now takes into consideration a 4th dimension; which is time. With 4-D seismic geologists are now able to monitor the movement and the mobility of oil as it is extracted in the production process. This is in fact three-dimensional (3D) seismic data acquired at different times over the same area to assess changes in a producing hydrocarbon reservoir with time. 4D is used when you shoot over an older 3D and compare the results and the changes to the reservoir. Changes may be observed in fluid location and saturation, pressure and temperature. |
|
|
|
|
סייסמיקה ארבע ממדית
טכנולוגיה מתקדמת ביותר שלוקחת בחשבון את המימד הרביעי - זמן. בעזרתה ניתן לבצע מעקב הדוק ורצוף אחר תנועתו וניידותו של הנפט במהלך תהליך הפקה. |
|
|
One dimensional seismic survey
[1D, 1-D]
A check shot survey of a well |
|
|
סקר סייסמי חד-מימדי
מדידות באר נפט בנקודות עומק שונות |
|
|
One ton of gasoil; 1 gallon of gasoil
[1 ton of gasoil]
Gasoil or diesel fuel has a density of about 0.75 kg/liter, so 1000 kg will be 1333 liters which is 350 gallons. Thus to convert the price of gasoil in cents per gallon to dollars per ton one needs to multiply the price by 3.5 |
|
|
טון אחד של סולר; גלון אחד של סולר
צפיפות הסולר היא כ-0.75 ק"ג לליטר, כלומר 1000 ק"ג שווה ל-1333 ליטר או 350 גלונים. להמרת מחיר הסולר בסנטים לגלון לדולרים לטון, יש להכפיל את המחיר ב-3.5 |
|
|
One ton of liquefied natural gas; one million ton of liquefied natural gas
[1 ton of LNG; 1 million ton of LNG]
Units used in the LNG trade can be confusing. Produced gas is measured in volume (cubic meters or cubic feet), but once it is converted into LNG, it is measured in mass units, usually tons or million tons. (This is abbreviated as MMT or more commonly MT) LNG ship sizes are specified in cargo volume (typically, thousands of cubic meters), and once the LNG has been reconverted to gas, it is sold by energy units (in millions of British thermal units or namely MMBtu). One ton of LNG contains the energy equivalent of 48,700 – 49,7 billion cubic feet (bcf) of natural gas, or 8.59 million barrels of oil equivalent (mmboe) or 1.17 milllion tons of oil equivalent (mmtoe). An LNG facility producing 1 million tons per year (million tons per annum or MTA) of LNG requires 48.7 bcf (1.38 – 1.41 bcm) of natural gas per year, equivalent to 133 MMcfd. This facility would require recoverable reserves of approximately 1 tcf over a 20-year life. Similarly, a 4-MTA LNG train would consume an equivalent of 534 MMcfd (requiring reserves of 4 tcf over 20 years). One ton of LNG is equivalent to around 51.9 mmbtu. To convert the price of one ton of LNG into the price per mmbtu ($100 a ton of LNG = $1.9 mmbtu) |
|
|
טון של גז נוזלי טבעי; מיליון טון של גז נוזלי טבעי
[ טון של גט"ן; מילון טון של גט"ן ]
יחידות המידה המקובלות בענף הסחר בגט"ן יוצרות לפעמים לא מעט בלבול. תפוקת הגז הגולמי נמדדת ביחידות נפח (מטרים מעוקבים או רגליים מעוקבות), אך לאחר הפיכתו לגט"ן, גז טבעי נמדד ביחידות מסה, בדרך כלל בטונות או במיליוני טונות (MMT או MT). גודל מכלית גט"ן נמדד בנפח המטען (אלפי מטרים מעוקבים) ולאחר חזרתו למצב גזי, גז טבעי נמכר ביחידות אנרגיה (מיליוני יחידות תרמיות בריטיות או mmbtu). טון גט"ן אחד שווה בערכו האנרגטי ל-48.7-49.7 מיליארד רגליים מעוקבות (bcf) של גז טבעי, ל-8.59 מיליון חביות שווה ערך נפט (mmboe) או ל- 1.17 מיליון טון שווה ערך נפט (mmtoe). מתקן גט"ן שמפיק מיליון טון גז מעובה לשנה (מיליון טון לשנה או MTA) צורך 48.7 bcf (1.38-1.41 מ"ק) או 133 mmcfd גז טבעי לשנה. לצורך הפעלת מתקן כזה נדרשות עתודות זמינות להפקה בהיקף של כטריליון רגליים מעוקבות במהלך 20 שנות חייו. בדומה לכך, לצורך הפעלת יחידת עיבוי גז טבעי המפיקה 4 מיליון טון גט"ן לשנה יידרשו 534 mmcfd (ועתודות זמינות בהיקף 4 tcf ל-20 שנים). טון גט"ן שווה בערכו לכ-51.9 mmbtu. נוסחה להמרת מחיר טון גט"ן למחיר עבור mmbtu: 100$ לטון = 1.9$ ל-mmbtu. |
|
|
Seismic survey; Seismic acquisition (2-D, 3-D, 4-D)
[2D, 3D, 4D]
Seismic data are used to map subsurface formations. A 2-D survey reveals a cross section of the subsurface. In a 3-D survey, seismic data are collected in the inline and crossline directions to create a three-dimensional image of the subsurface. In a 4-D or time-lapse 3-D survey, 3-D surveys are repeated over time to track fluid movement in the reservoir. |
|
|
סקר סייסמי דו-מימדי, תלת-מימדי וארבע-מימדי
נתונים סייסמיים מהווים בסיס למיפוי מבנים תת-קרקעיים. סקר דו-מימדי מציג חתך של תת-הקרקע. בסקר תלת-מימדי נתונים סייסמיים נאספים בכיוון הקו הסייסמי ובכיוון החוצה את הקו ליצירת הדמיה תלת-מימדית של תת-הקרקע. בסקר ארבע מימדי מתבצעות מספר חזרות על סקר תלת-מימדי על מנת לעקוב אחרי תנועת הזורם במאגר. |
|
|
Sum of Proved Reserves plus Probable Reserves plus Possible Reserves
[3P]
|
|
|
סה"כ עתודות מוכחות + עתודות מסתברות + עתודות אפשריות
|
|
|
Sum of proved reserves plus probable reserves; Proven and probable reserves
[2P]
|
|
|
סכום עתודות מוכחות ועתודות מסתברות; עתודות מוכחות ומסתברות
|
|
|
Three dimensional seismic survey
[3-D, 3D, 3 D]
A tool used to “see” beneath the earth’s surface. It involves sending acoustic vibrations into the ground and measuring the length of time it takes to rebound off the subsurface rocks back to the surface, or more precisely to record the amplitude of reflected energy from the sub-surface formations. High-tech supercomputers are used to process billions of data samples and generate a detailed, 3-D image of underground structures. Geophysicists interpret the data to make estimates as to the depth of the reservoir, its porosity, fluid content and other information valuable in determining where oil and gas deposits are most likely to be found |
|
|
סקר סייסמי תלת-מימדי
כלי המשמש ל"ראייה" מתחת לפני השטח של כדור הארץ. מדובר בשליחת תנודות אקוסטיות אל תוך האדמה ומדידת אורך הזמן שלוקח להן לחזור מן הסלעים התת-קרקעיים אל פני השטח, או ליתר דיוק לרישום אמפליטודה של האנרגיה המשתקפת ממבנים תת-קרקעיים. מחשבי-על מתקדמים ביותר מעבדים מיליארדי דגימות של נתונים כדי להפיק תמונת תלת-מימד מפורטת של מבנים תת-קרקעיים. מומחים בתחום הגיאופיזיקה מפענחים את הנתונים כדי לאמוד את עומק המאגר, הנקבוביות שלו, תכולת הנוזלים ומידע אחר החשוב לקביעה אם קיימים משקעי נפט וגז. |
|
|
Two-dimensional seismic survey
[2-D, 2D]
A two-dimensional picture of the subsurface. It generates a seismic section, which is a two-dimensional slice from the surface of the earth downward. This section is known as 2D seismic because it shows the width and depth. These are seismic data lines acquired individually such that there typically are significant gaps (commonly 1 km or more) between adjacent lines. |
|
|
סקר סייסמי 2D
תמונת הדמיה דו ממדית של תת הקרקע. היא מייצרת תצוגה סייסמית, כלומר חתך דו מימדי של פני תת הקרקע. חתך זה ידוע כסייסמי 2D- מכיוון שהוא מראה את הרוחב ואת העומק. אלה הם קווים סייסמיים הנסקרים כל אחד לחוד, ולכן לרוב ישנם מרווחים משמעותיים בין שני קווים סמוכים (בד"כ 1 ק"מ או יותר). |
|